דיכאון חתול הצלחה

שלום כולם!

רק רציתי לספר לכם את הסיפור שלי על אלפי החתול שלי בן ה-3. אלפי עבר תאונה ובזמן שהיה אצל הוטרינרים חיפשתי באינטרנט במשך שעות בניסיון למצוא סיפור הצלחה לפציעה שלו, שלצערי מצאתי רק סיפור החלמה מוצלח אחד. עכשיו אני רוצה לספר את הסיפור של אלפי כדי לתת לאנשים אחרים תקווה שאולי נמצאים באותו מצב שבו היינו לפני 5 חודשים.

אני ובעלי חזרנו הביתה מלילה בחתונה משפחתית. זה היה ברור ברגע שהגענו הביתה שמשהו לא בסדר עם אלפי. היו חולים ושלשולים בכל מקום. ברגע שראיתי אותו הוא נראה לא טוב. כשבדקתי אותו שמתי לב שהציפורניים שלו היו מפוצלות, הטפרים הקדמיים והאחוריים שלו. אז הבנו שהזנב שלו פשוט תלוי מאחוריו ללא תנועה. זה היה קורע לב לראות אותו פצוע. קראנו לקבוע תור חירום אצל הווטרינרים. הוטרינר הסביר שזה נראה כמו פגיעה בזנב וחשד בתאונת דרכים (RTA). שמחנו שהוא לא הותקף על ידי איש כפי שתהינו לראשונה. היא אמרה ששלפוחית ​​השתן שלו הייתה מלאה ולכן סביר להניח שיש לו נזק עצבי אז הוא יצטרך להתבטא באותו הלילה ויעשה לו צילום רנטגן למחרת כדי לראות אם הזנב שלו שבור/נעקר.

זו הייתה ההתחלה של הערב שלי באינטרנט שרק גרם לי לדאוג יותר.

למחרת הראו לנו את תוצאות צילומי הרנטגן, לאלפי הייתה נקע ברור בבסיס עמוד השדרה שלו, זנבו מת. הוא לא עשה פיפי או עשה קקי בעצמו וזו תוצאה שכיחה של נזק עצבי. זה אומר שהוא צריך להתבטא בערך 3 פעמים ביום. שאלנו את הווטרינר מה הסיכוי שיחזור לתפקודים והתקבלנו בתשובה אוהדת 'זה לא שכיח'. האפשרויות שלנו היו להרדים אותו, וזה מה שהם יעצו או לשלוח אותו לוטרינר מומחה לפציעות עמוד שדרה שזה יהיה מאוד יקר. למרבה המזל היה לנו ביטוח לחיות מחמד שכיסה את עלות המומחה ולמרבה המזל הם שילמו לווטרינרים המומחים ישירות ולא שנצטרך לשלם ואז תבענו בחזרה. זה היה משקל עצום מהכתפיים שלנו בתקופה מאוד קשה. אלפי הוא התינוק שלנו אז הייתי מנסה הכל, בעלי היה הקול הריאליסטי.

יומיים לאחר התאונה שלו אלפי הועבר לוטרינרים מומחים ליד ליברפול (בריטניה). הווטרינר הסביר שבהתחלה הם הולכים לסרוק אותו אבל אחרי שראו את צילום הרנטגן שלו הבין שאין טעם שכן מדובר בנקע ברור וניכר שיש לו נזק עצבי. הוטרינר הזה הסביר שלפעמים הם יכולים להחזיר את תפקוד שלפוחית ​​השתן שלהם אבל הכל תלוי במידת הנזק העצבי. אם לשפוט לפי הפער שראיתי בצילום הרנטגן בין עמוד השדרה שלו לבסיס זנבו, התחלתי לאבד תקווה שהוא יחזור לתפקוד שלפוחית ​​השתן שלו אבל היינו צריכים לתת לו הזדמנות. הוטרינר אמר שרוב האנשים אכן מרדימים את החתולים שלהם לאחר פציעה מסוג זה. בעיקר בגלל הטיפול שהחתול עשוי להזדקק לו אם הוא לא יחזור לתפקד ובגלל עלויות הוטרינר. אז זו הסיבה שהם לא יכולים לתת סטטיסטיקה של אחוזי הצלחה כי הם לא יודעים.

הם אמרו שאם הוא לא החזיר לעצמו את הפונקציות שלו בעוד 8 שבועות, כנראה שהוא לעולם לא יחזור. שוב הבחירות שלנו היו להרדים אותו או לתת לו הזדמנות בידיעה שאולי נצטרך להרדים אותו אחרי 8 שבועות או ללמוד לבטא אותו 2-3 פעמים ביום, כל יום למשך שארית חייו. בזמנו רציתי לעשות הכל, אבל בעלי הזכיר לי שאם היינו חיים איתו ככה, לא נוכל לצאת לחופשה או לילות לאירועים משפחתיים, בנוסף הוא היה בסיכון גבוה יותר לדלקות בשלפוחית ​​השתן. . בעלי אוהב את אלפי כמוני אז אני יודע שזה לא היה לו קל להגיד. דיברנו על זה וקיבלנו את ההחלטה המשותפת לתת לו הזדמנות.

הווטרינר לא רצתה לקטוע את זנבו מכיוון שהיא אמרה שזה לא חשוב בשלב זה ולא רצתה להכניס אותו לניתוח אם הוא עלול להרדים שבועות לאחר מכן, למרות שאמרנו שלא נעשה . בכל מקרה זה היה זה, חזרנו הביתה ואלפי טופלה על ידי המומחה.

היו לנו עדכונים יומיים מהווטרינרים אצל המומחה. באמת הרגשתי שמח על שהתינוק שלי שם. לאלפי יש רק כליה אחת מכיוון שהיה צריך להסיר את האחרת שלו כשהיה רק ​​בן שנה אז הוא באמת עבר את המפעל עבור חתול צעיר כל כך. פשוט הרגשתי בנוח לגבי הדרך שבה טיפלו בו והעדכונים היומיים לגבי מה שלומו. הספקנו לבקר אותו פעם אחת, אבל לא כמו שאהבנו בגלל העבודה והנסיעות. רציתי לראות אותו כל יום.

אלפי היה שם שבוע כשהם התקשרו ואמרו לנו שאלפי עשה קקי במגש החול שלו. מעולם לא הרגשתי כל כך שמח על קקי לפני כן, חחח!! הם אמרו שהוא בילה הרבה זמן במגש החול שלו אבל בדרך כלל לא השאיר בו שום דבר. עכשיו הוא עשה בו קקי מדי יום, וזה היה סימן מצוין אבל ייתכן שהוא עדיין לא יחזיר את תפקוד שלפוחית ​​השתן שלו. עדיין הרגשנו יותר תקווה עכשיו.

אלפי היה אצל הוטרינרים המומחים 8-9 ימים כשהם התקשרו לומר שלפי יש גוש בבסיס עמוד השדרה שלו שהם חושדים שהוא זיהום. זה גרם להם לרצות לקטוע את זנבו, מה שאני והבעל היינו מרוצים ממנו ורצינו שהם יעשו זאת מוקדם יותר. זנבו נכרת והוא החלים היטב. למחרת הם שמו לב שאלפי היה במגש המלטה שלו מנסה לשתות תינוק והשאיר טיפה קטנה של תינוק. אלו היו חדשות נהדרות עבורנו. הם עדיין הביעו אותו 3 פעמים ביום אבל הם הסכימו שזה סימן טוב. הוא היה שם עוד שבוע אחרי שזנבו נכרת לפני שהצליח לחזור הביתה. הם נתנו לנו שיעור איך לבטא אותו כשבאנו לאסוף אותו, זה לא הלך טוב והיה קשה מאוד להתרשם.

סוף סוף אלפי בבית, לאחר שהייתה 19 ימים בסך הכל. היה נהדר לקבל אותו בבית, כל כך התגעגענו אליו והבית לא היה אותו דבר בלעדיו. אני רק רוצה לציין שב-19 הימים האלה כל מה שעשיתי זה לחפש סיפורי הצלחה באינטרנט על סוג הפציעה שלו. שעות על גבי שעות ביליתי על המחשב, הוא היה מתרוקן.

בכל מקרה הוא היה בבית עכשיו וזה היה העיקר אבל הדברים לא היו כל כך קלים. נאבקנו לבטא אותו. צפינו בסרטונים ובעצות שאנשים נתנו באתר הזה אבל זה היה קשה. לקחנו אותו לווטרינר המקומי שלנו למחרת לשיעור נוסף, כל כך פחדנו לא לעשות את זה כמו שצריך וחששנו שהוא יקבל דלקת שתן (התברר שיש לו סימן קטן של זיהום וקיבל אנטיביוטיקה). הלכנו הביתה מרוקנים אחרי שלא ממש עשינו את זה ולכן הוטרינר נאלץ לרוקן עבורנו את השלפוחית ​​של אלפי.

לא רק שההתבטאות הייתה קשה אלא כשהוא היה אצל המומחה חשבנו שתפקוד המעיים שלו עובד כרגיל כיוון שהוא עשה קקי במגש המלטה שלו אבל כשהוא היה בבית הוא בילה שנים במגש שלו ונראה כאילו הוא דוחף אבל שום דבר לא הגיע הַחוּצָה. ברגע שעזב את מגש האשפה הוא היה חוצה את הסלון וקקי קטן היה נושר, מה שהוא היה מופתע לראות כשירה לאחור כדי לראות מה יש מאחוריו. זה הגיע למצב שהדמעות זלגו בדיוק כמו כשהוא לא היה בבית. רק רציתי את התינוק שלי טוב יותר.

בעלי הצליח לבטא את אלפי, עדיין נאבקתי. הבעיה שלי הייתה שהתייאשתי ברגע שאלפי השמיע קול. בעלי גילה שקל יותר לבטא אותו בכיור לפי המלצת הוטרינר. זה היה מאבק בהתחלה אבל אלפי התרגל עד מהרה שהוא עושה את זה 3 פעמים ביום. שנינו עובדים במשרה מלאה אז הבעל היה צריך לחזור הביתה בארוחת הצהריים כדי להביע אותו. שמנו לב שהוא עושה קקי במגש הקטן שלו עכשיו והפסקנו למצוא קקי קטנים בבית. אלפי הוא חתול חוץ והוחזק בו בזמן שהחלים. תכננו לעשות לו חתול מקורה אבל לאלפי לא היה שום דבר מזה. הוא מיאה ומיאה כל יום, כמעט כל היום בדלת האחורית שבה נמצא דש החתולים שלו. חשבתי שהוא יתגבר לא לצאת החוצה אבל הוא בכה בדלת כל הזמן. התחלנו לשים לב שהוא נראה מדוכא. לקחנו את אלפי להוציא את התפרים שלו כשבוע אחרי שחזר הביתה. שאלנו את הווטרינר אם נוכל לשחרר אותו עכשיו, מה שהוא לא ראה בזה בעיה כל עוד הוא תמיד בא הביתה כדי להתבטא. הסברנו שאלפי תמיד חוזר הביתה. הוא לא יצא עד מאוחר ותמיד חזר בשעות הבוקר המוקדמות. אז שוב קיבלנו החלטה קשה לשחרר אותו. רק קיווינו שהוא יתרחק מכל מקום שבו קרה לו התאונה.

 

מיד לאחר שנתנו לאלפי לקבל את החופש שלו בחזרה, שמנו לב להבדל בו. הוא היה אותו חתול שובב, שמח ומתלטף שהיה לפני התאונה. הוא היה נהדר באיזון על גדר הגן והחומה. הוא קפץ טוב בלי הזנב שלו בדיוק כמו שהוא קפץ עם אחד. לפני ששחררנו אותו אלפי עדיין עשה כדרורים קטנים במגש החול. בעלי התחיל לשים לב אחרי שבוע ששחרר אותו שכשהוא הלך להביע אותו שלפוחית ​​השתן שלו לא הייתה מלאה כמו שהיא בדרך כלל. לאחר קבלת ייעוץ מהמומחה סוכם להביע אותו רק פעמיים ביום ולראות איך זה הולך. כשאלפי יצא החוצה הוא כבר לא השתמש במגש החול שלו ולכן היה חשוב לבדוק את שלפוחית ​​השתן שלו באופן קבוע. אז הוא עדיין נבדק 3 פעמים ביום אבל התבטא פעמיים ביום. עד מהרה התברר שהוא בטח עושה פיפי בחוץ כי הבעל שם לב שהוא צריך להביע אותו רק פעם ביום אבל עדיין בדק אותו לעתים קרובות. לא עבר זמן רב עד שאלפי עשה רעש גדול כשהבעל הלך לעשות את האקספרס היומי שלו. אז החלטנו לא להביע אותו למחרת רק לבדוק אותו לאורך היום. היום הזה היה היום האחרון שבעלי היה צריך להביע אותו. לקחנו אותו לוטרינר אחרי שבוע שלא הבענו אותו והכל היה בסדר. לא האמנו

מרגע התאונה עברו רק 5-6 ​​שבועות עד שהפסקנו לבטא אותו. זה היה פנטסטי. אני חייב להודות שהתפללתי כל לילה אבל באמת דאגתי איך ההחלמה שלו תלך.

אני מבין שהתמזל מזלנו ואלפי הוא בן מזל אחד. חתולים רבים אינם ברי מזל עם סוג זה של פציעה. אני מצטער אם נראה שהסתובבתי. אני מבין שיש כאן הרבה אנשים שמבטאים את חיות המחמד שלהם מדי יום וכבר שנים. זה היה משהו שגם אנחנו היינו מוכנים לעשות. אחרי שהווטרינר אמר לנו שאין להם נתונים סטטיסטיים של אחוזי הצלחה בגלל שאנשים לא נאלצים להפיל את חיות המחמד שלהם, רציתי רק לתת לאנשים תקווה. אנשים כמוני סורקים באינטרנט אחר סיפורים מוצלחים.